יום רביעי, 16 בפברואר 2011

היי צ'אי לוק לוק

יכול להיות שהבדיחה על האסיאתי שנותן לילד שלו שם על ידי השלכת פחית במורד מדרגות ובחירה של צלילי צ‘ין-צ‘ן-צ‘ון אקראיים, נולדה מהתנשאות או מבוכה מערבית אל מול שלל הניבים, ההטיות וההגיות האפשריים בשפות אסיה. או שזו סתם בדיחת קרש לא מוצלחת. כך או אחרת, נראה שהאוזן המערבית מתקשה עדיין לעכל את המנעד האסיאתי. אפילו פה, לא מזמן, ובעצם מדי כמה זמן, יוצא לי לשבת או לעמוד בתחנת אוטובוס עם פועלים מסין או מתאילנד, ולתהות מה בדיוק אומר כל הצ‘ין-צ‘ן-צ‘ון הזה.


במקרים כאלה נראה ששפה, הכלי הבסיסי לתקשורת, לחיבור, משמשת דווקא כגורם מפריד. גבול מיידי שמזכיר לנו מי כאן אנחנו, ומי האחר. מי השחור, ומי השחור יותר.

• • •


לא מזמן מצאתי בתחנה כזאת, ריקה ומחכה באמצע דרך, חוברת כחולה דקה, שמישהו הפיל, אולי בריצה הבהולה לאוטובוס שמחבר בין השממה הזו ומה שהוא עיר. ”מילון עברי תאי“ היה כתוב בעברית, מעל מה שנראה כמו אותה הכותרת בתאי, שנראתה לי כמו שילוב בין סינית וערבית.

העמוד הראשון, בתאי כמעט כולו, מסתיים בחותמת של משרד המסחר של תאילנד (ובשתי השורות היחידות שיכולתי באמת לקרוא). מאז 1994, 15 שנה, משמש המסמך הדק הזה כלי עזר לאזרח התאילנדי, שמצא את עצמו פתאום פה.

ב-13 קטגוריות שונות מנסה המדריך הדק-מאוד לכסות את כל מה שצריך תאילנדי בארץ הקודש: תאריכים, זמן, מספרים, צבעים, אוכל, מגורים, משפחה, הפכים, ביקור אצל רופא, עבודה (כמובן), שמות פרחים (באמת?), תקשורת בסיסית, ואחרון חביב - אווזים (מזעזע כמו שזה נשמע). אין כאן קטגוריה לרגשות, אבל הרי גם בעברית אף אחד לא אומר ”געגועים“ או ”חלומות“ בעבודה, או אצל הרופא.

כצפוי ממסמך שחתום על ידי משרד המסחר, ה“עבודה“ נמצאת בכל מקום, גם בקטגוריה הפותחת – תאריכים. בין שמות הימים והחודשים נמצא גם הביטוי המרקסיסטי ”יום חופשי“ (בתאי: וואי יוד). קטגוריית הצבעים רומזת כי התאילנדי רואה את ישראל בעשרה צבעים בלבד, יום משכורת צבוע בסי קאו (לבן), יום מחלה צבוע בסי דאם (שחור). סביבת המגורים תכלול תמיד את השוד טאם גאן (בגדי עבודה).

רוב ההפכים עדיין כאן: יפה - סו-אי. מכוער - מאי-סו-אי. נכון - צ‘אי. לא נכון - מאי צ‘אי. עצוב – סאו. מי קוואם סו, נדיר יותר, אומר שמח. ורק ההפכים הבסיסיים ביותר שלנו לא נמצאים: ההפך של טוב (די) הוא בסך הכול לא טוב (מאי-די). אף פעם לא באמת רע, אם להאמין למילון הזה.

בין הגדרה להגדרה, ההיגיון הפנימי של השפה פתאום עולה, החזרות, המבנה. משהו מובן פתאום.

אבל בהמשך, אחרי שמות הפרחים היפים (ציפורן זה דיאטוס, וחמניות – טאן טאוואן. איריס היא איריס ושיח ורדים הוא קו-לאב), מגיע פרק האווזים. אין לנו באמת צורך במילים בתאי ל“לפתוח פה“, ”אווז עייף“, ”להכניס צינור לוושט“, ”לשטוף“, ”סכין“ ו“לשחוט“. סוף די נורא למה שהיה בשלב מסוים משחק מילים משעשע. היי צ‘אי לוק לוק! תנשום עמוק. איזה מלוכסן עיניים קטן וחמוד חשבנו שאתה, לא תיארנו לעצמנו שאתה כזה.

• • •


אבל כמה הרבה אומר הצ‘ין-צ‘ן-צ‘ון הזה, מבלי שנבין בכלל. כמה מילים מספיקות כדי לקיים חיים? ומי זה משרד המסחר של כל מדינה שיקבע? וכמה שחורה יכולה להיות עבודה, עד כדי כך שאומה תייבא (ותגרש, ותייבא) אלפי זרים אילמים, מבחינתה, רק כדי שאזרחיה שלה יוכלו להמשיך ולהעמיד פנים, שהפרחים והפירות שלנו קוטפים את עצמם; שהאווזים, בכלובים הצרים מדי, מפטמים ושוחטים את עצמם; ושהזבל הרב, שאנחנו משאירים אחרינו בכל מקום, ללא הפסקה, פשוט נעלם מאליו.



[פורסם לראשונה ב-"ספירלה", גליון 10, יוני 2009]

8 תגובות:

  1. קראתי פעם, קראתי פעמיים, ועדיין לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. אולי אם תנסה בתאית יהיה לי סיכוי יותר טוב?

    השבמחק
  2. אני אצטרך מילון הרבה יותר עבה ומקיף מזה שיש לי...

    (איזה מגניב שאת פה!)

    השבמחק
  3. :)
    אולי אתה חושב שיש מלה יותר מורכבת ל"רע" מאשר "מאי די" או יותר מורכבת ל"מכוער" מאשר "מאי סוואי"? כי אין. זה לא שהמילון מלמד פידג'ן-תאי. זאת השפה וכך היא בנויה. בעיני יש הרבה יופי בכך שהמלה ל"לא" היא "לא כן".

    השבמחק
  4. אני דווקא מסכים איתך :)

    הבעיה שלי היא ממש לא עם האנשים או השפה. היא עם המילון הזה על כל נגזרותיו.

    השבמחק
  5. היי.
    בגלל שאני קטנוני מבחינה בלשנית, אני רוצה לחדד את מה שעדי אמרה, וזה קל יותר באנגלית
    the word for "no" is "not yes" - and trying to say this in Hebrew would require some wiggling

    זה שהמילה ל"אירוס" היא "אירוס" (או "אילוס") לא מפתיע אותי. יש הרבה מלים תאיות שהמקור שלהם [למשל] אנגלי. למשל carrot = kelot
    זה לא שהתאים חיכו לאנגלים ועד אז עשו פנטומימה כשרצו גזר. פשוט לא היה.

    הסיבה שבמקום ר אומרים ל היא לא בגלל שתאית היא שפה "עניה" יותר (5 האותיות הראשונות באלף בית התאי נשמעות למערבי כמו ק, ולבושתי - אני לא יודע איך לבטא אותן נכון). ר היא אות בעייתית שנהוג להשמיט אותה לפי כללים שאני לא לגמרי מבין ולכן תאים [חוץ מה"היפסטרים" שלהם] נוהגים להגיד שעון מעולל ושגלילות. תאמין לי שהתאית שלי מצחיקה אותם הרבה יותר (קשה לי להגיד "בננה" בלי שזה ישמע כמו "זין").

    הפוסט שלך מורכב משתי טענות (כעוסות):
    1) המילון מנסה ללמד "תאית של מפגרים"
    2) הוא רק מתייחס למלים שקשורות לעבודה ואין שם מלים לכדורגל, טלפון, קנאה וידידות

    הטענה הראשונה פשוט לא נכונה.
    לגבי השניה - נראה שמדובר בחוברת דקה מאוד שנועדה לצרכים ספציפיים. לפחות לא כתובות שם מלים כמו "עוצר" ו"תביא תעודה" כמו בשיחונים דקים אחרים שיצא לי להתקל בהם :) נראה לי שעכשיו שאתה יודע שטעית בטענה הראשונה, הכעס שליווה את השניה כבר התמוסס.

    זה לא אומר שמי שבא במגע עם תאים צריך להסתפק באוצר המלים הדל שהחוברת מספקת. יש מושבניקים שלא רק מדברים תאית טובה למדי, אלא אפילו נוסעים עם העובדים לכפר בתאילנד כדי לעזור למשפחות בקציר האורז. לא כולם כאלה, אבל זה נפוץ עד כדי כך שבאיזורים מסויימים בתאילנד מביאים כבוד לישראלים (מי היה מאמין).

    השבמחק
  6. היי דוד,

    תודה על התגובה האינטלגנטית והמחכימה (חייב לשאול, איך אומרים בננה בתאי? ואיך זה יוצא דומה לזין? :)).

    הטענה כאן היא לא אנטי-תאי, היא אנטי-המילון-הזה והיכולת הדלה מאוד להתמצא שהוא מקנה למשתמשים שמסתמכים עליו. היא אנטי-ההתעלמות שלנו ממי שאינו דובר את החלקים הנעימים של שפתנו, באופן אוטומטי. לרגע לא חשבתי שתאי היא שפה של מפגרים, או שפה מוגבלת... הסיבה שאין מילים שמדברות על כדורגל, טלפון וכו' - היא שזה כאמור מילון שהונפק על-ידי משרד המסחר התאילנדי בשיתוף עם זה הישראלי. בקיצור, זה לא שבחרתי להתמקד במילים מסויימות ולהתעלם.

    מקווה שהובנתי :)

    השבמחק
  7. המילה לבננה היא kluay (ומשמיטים את הלמד). המילה לזין (וגם כוס) היא אותו דבר - רק מהר יותר (אם הבנתי נכון, אבל אל תסמוך עלי).

    לא חשבתי לרגע שאתה טוען משהו אנטי תאי (או שתאית היא "שפה של מפגרים"), אלא שלפי מה שהבנת, השיחון מלמד גירסה פשטנית ומעליבה של שפה מורכבת יותר (כאילו היה שיחון עבור אירופאים שמעסיקים עובדי בניין ישראלים שכולל משפטים כמו "עכשיו בונה גבוה הרבה הרבה").

    השפה התאית היא אכן מורכבת, אבל זה סוג אחר של מורכבות: טונאליות, עיצורים שאנחנו לא מכירים, הרכבת מלה מאוסף מלים (כמו בגרמנית) ועוד. נראה שהשיחון הזה די מדוייק (יחסית ליכולות המוגבלות של מי שלא דובר תאית).

    אני מסכים שהוא קצר. זה כנראה נובע מגורמים כמו מחיר הנייר :) איכשהו, זה לא כל כך מקומם אותי. זה בעייתי רק אם יש מעסיק שמסתפק בשיחון הזה ולא מנסה ללמוד יותר בהמשך, אבל בתור התחלה זה לא רע.

    השבמחק
  8. היי, אתם גרים בתאילנד, מה אני יודע? :)

    אבל שוב, כמו שאמרת בעצמך, ההעדר של מילים יומיומיות, שמאפשרות חיים שלא מתנהלים רק בקו ניעור החמניות ושחיטת האווזים ובגדי עבודה וביקור אצל רופא, ברור שזה "עדיף מכלום", ועדיין. הרע במיעוטו הוא עדיין רע. כלומר, לא-טוב.

    השבמחק