יום שלישי, 11 ביולי 2017

יורק, סטייפ, תל אביב: על הקשר הסמוי בין שניים מהשירים היפים ביותר של רדיוהד ו-R.E.M

בפוסט מאתמול, שעסק במובאות מיומן המסע של ת'ום יורק משלושה ימים קצרים בישראל ב-1995, הוזכרה בין השורות גם נוכחותו של מייקל סטייפ, מי שהופיע גם כן באותו ערב שלמה-לעזאזל-הייתי-בן-12-בו-למה, אחרי יורק וחבורתו, באצטדיון רמת גן. במהלך אותו ביקור היסטורי, ככל הנראה התהדקו הקשרים בין השניים באופן עמוק, ולא רק בעזרת הכימיקלים שביניהם. התוצאה הייתה גם שניים מהשירים הכי יפים שכתבו שניהם
יורק וסטייפ, 1995. צילום: greenplastic.com
הקשר בין ת'ום יורק ומייקל סטייפ, שני אייקוני רוק בזכות עצמם ושניים מהאחראים לחלק גדול מהמוזיקה האהובה עליי עד היום, החל ככל הנראה כשרדיוהד נבחרו לחמם את R.E.M. בחלק נכבד מהופעות מסע ההופעות Monster ב-1995, כולל בתל אביב. הוא נמשך ברמה החברית כך נראה גם לאחר מכן, וגם התבטא בהמשך בהשפעה אמנותית הדדית.

"אוקיי קומפיוטר" הקדים את הספין האלקטרוני של סטייפ עצמו, האלבום UP, בכשנה, למעשה חלק מהעבודה על שני האלבומים התרחשה כנראה במקביל. סטייפ סיפר בראיונות אז על התרשמותו מהיצירה של יורק וחבריו והתרומה של עולם הסאונד שבנו, לכיוונים החדשים שהתנסה בהם. התוצאה הייתה אלבום שונה לחלוטין בסאונד שלו עבור סטייפ, שהביא לעולם פנינים כמו Daysleeper ו-At My Most Beautiful. אבל מעבר לכך, יורק וסטייפ אחראים באופן ישיר ליצירה של אחד מהשירים הכי יפים, שכתב השני אי פעם. במקרה או שלא במקרה, באחד מהם גם מוזכרת תל אביב.


השיר הראשון מבין הצמד המחובר בחבל בלתי נראה, הוא אחד השירים הכי יפים-עצובים-אקזיסטנציאליסטים (ויש תחרות עזה בקטגוריה) שכתב אולי יורק מימיו, "How to Disappear Completely". לפי האגדה נוסף לשמו במקור גם ההמשך "And Never Be Found", ככה בשביל הכיף, להבטיח שכולם יבינו שזה עוד שיר שמח ועליז מבית היוצר של יורק. הלהקה הייתה אז בתקופת מסעות בלתי נגמרים בעולם, דיכאון והתקפי חרדה של יורק בדרכים, שנה לאחר תחילת שיא שהביא עמו אוקיי קומפיוטר, הובילה את פסטיבל גלסטנבורי וכשהגיעה לאירלנד וסוף המסע המתיש לא נראה באופק, הרים יורק טלפון לחברו הוותיק מימי תל אביב, סטייפ.

"התקשרתי אליו ואמרתי, 'אני לא יכול להתמודד עם זה', והוא אמר, 'תגיף את התריסים ותמשיך להגיד, 'I'm not here, this is not happening'". אותן מילים כנראה עזרו. הן הפכו בסופו של דבר לפזמון החוזר בשירו של יורק, שמצא את דרכו לאלבום המפנה שלאחר אוקיי, KID A.


That there, that's not me
I go where I please
I walk through walls
And float down the Liffey
I'm not here
This isn't happening
I'm not here, I'm not here

יורק צועד לאורך נהר הליפי האירי, וכמו שיעץ לו סטייפ חוזר על המנטרה המרגיעה, בשיר שכנראה מאוד ישמח-יעציב רבים אם יבוצע בהופעה הקרובה בישראל. סטייפ מצידו, באלבום Reveal שבא לאחר UP והמשיך את אותו קו רעיוני-מוזיקלי מבוסס אלקטרוניקה אוורירית בו החל, הפעם בגוונים מעט חמים יותר ממש כמו המעבר בצבעים השולטים בעטיפות אותם אלבומים, כלל את התשובה שלו. שיר שמהדהד בתוכו גם את אותה שיחת טלפון, מילות מפתח ברורות משמו ואילך, ומחווה ברורה לטעמי לשירו של יורק, המבוסס על המילים שתרם סטייפ לחייו קודם לכן. גם העיר הלא-באמת-לבנה בה בילו שניהם יחדיו במיטב הלחות, שיש למזרח התיכון להציע לכוכבי רוק בינלאומיים, זוכה לאזכור כאן. אותו שיר נקרא, בפשטות, Disappear. לפני כשנתיים מלאו עשרים שנה לאותה הופעה של שתי הלהקות ברמת גן, ובעמוד הפייסבוק של R.E.M. שהספיקה כבר להתפרק, העלה סטייפ זכרונות מאותו ביקור וסיכם: "רדיוהד היו להקת החימום... זה היה חתיכת ערב ובאמת חוויה בלתי נשכחת".


Lost, invisible, here
Tel Aviv and Agadir...
...Before I learned to see
The vanishing point appears
I looked for you and everywhere
I looked for you and everywhere
Tell me why you're here
I came to disappear
לוקחים את הבאסה בסבבה בתל אביב (כנראה). צילום: The King of Otters

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה