"דקסטר", כנראה הסדרה הכי טובה שמשודרת בשנים האחרונות (סולחים על עונה 3, המומים מעונה 4, ומחכים להמשך בכליון עיניים אחרי עונה 5 המצויינת שהסתיימה לפני כמה חודשים), הפכה זה עתה למשחק מחשב: Dexter - The Game: POSTMORTEM (הידעתם? יש גם משחק קופסה). מה זה אומר בדיוק? שא. אני מרגיש קצת כמו בתיכון, כשגיליתי ש"תיקים באפלה" הפכה למשחק. ב. אני מקווה לשחק בו בהקדם ואז לדווח.
כמי שמחכה כבר שנים עם קריאת הספרים עליהם מבוססת הסדרה ("Darkly Dreaming Dexter" והמשכיו), יש לי עכשיו מניע נוסף: לראות אם יש קשר בין העלילה כאן, וזו של המיתולוגיה המקורית. בעולם מושלם - זה תהיה עלילה צדדית שלא סופרה בסדרה אבל חשובה ל-"arc" הרב-עונתי. בינתיים, קטע הוידאו הזה מראה קצת מהמשחק, בגרסת ה-PC, מלווה בקולו של מייקל סי הול, אנימציה תלת מימדית, וקטעים מהפסקול המקורי של הסדרה שהלחין דניאל ליכט.
סרטים, בנוסף לאהבתי לקולנוע עצמו, תמיד היו מבחינתי מקור נהדר למוזיקה. "Hold Me, Thrill Me, Kiss Me, Kiss Me", של U2, היה מוצלח ובאטמני בהרבה, לדעתי, מהסרט שהוליד אותו. בכלל, מוזיקאים פופולריים בולטים שעובדים בתעשיית הקולנוע אינם מחזה נדיר ונראה שטוב שכך. חלקם תורמים יותר מרק שיר. ג'וני גרינווד לבית רדיוהד, לפני דודו טסה, הלחין את הפסקול ל-"בסוף יהיה דם" הכמעט-זוכה אוסקר. ביורק רקחה פסקול מופלא ל-"רוקדת בחשכה" של לארס פון טרייר (גם בזכות ת'ום יורק), ואדי ודר הלחין את הפסקול המוצלח של "Into the Wild" (פספוס גדול של מפיצי הסרטים בארץ). סקין, האמת, אולי קצת פחות מעניינת את רוב העולם מאז פירוקה של סקאנק אנאנסי, אחד מההרכבים הכי אנדר-מוערכים בניינטיז לטעמי, שדווקא זכו להצלחה אירופאית (וישראלית. הם אפילו הופיעו ב-"עיר הנוער" בחיפה). אבל היא לא הפסיקה לעניין אותי. אז אפשר להבין שהייתי סקרן כששמעתי שיש לה שיר חדש שאני לא מכיר, ועוד יותר סקרן כשהבנתי שזה שיר פסקול-י.
השיר, "Tear Down These Houses", היה מועמד לפרס האוסקר האיטלקי (הם קוראים לו הפרס ע"ש דויד די דונטלו). השם שלו גרם לי בהתחלה לרפרנס קל למלחמה האחרונה. ויש בזה משהו, כי זו עוד בלדת רוק עם הקול האגרסיבי והמזוהה הזה של סקין (אם כי, מאז הסקאנק, היא קצת התרככה). מי שעקב בשנים האחרונות ראה שהיא שחררה עד היום שני אלבומי סולו, שהכילו אי-אילו פנינים, אבל בשורה התחתונה לא באמת סיפקו את הפאנץ' והאטיטיוד של ימי הלהקה. אז גם השיר הזה לא באמת נוסק לגבהים של "Weak" או "Brazen" (או לשפל של "Pickin on Me", שיר נפלא ודי אנונימי מהאלבום השני של הלהקה) אבל משהו, בחריקה הקטיפתית הזו של הקול של סקין, פשוט עושה לי נעים. משהו כמעט נוסטלגי. הקליפ עצמו גרם לי לרגע לפלאשבק לזה של "Secretly", מאלבומה האחרון של להקת-האם, אבל הפעם זה לא קליפ עם סרט רקע מומצא, אלא כמובן קטעים מהסרט האיטלקי "Parlami D'amore" שבפסקולו כלול השיר.
[/caption]
